זה (לא) מזכיר לי בדיחה

כמה מכם שמעו בכנס כלשהו הרצאה שבה הזכירו את חברת המלונאות הגדולה בעולם שאין לה אפילו בית מלון אחד (Airbnb), או חברת המוניות הכי גדולה בעולם שאין לה מונית אחת (Uber)? ואולי שקף על מה שקרה לחברת Kodak, שלא השכילה להתאים את עצמה לעידן הצילום הדיגיטלי, או על הנפילה הגדולה של Nokia בעקבות מהפכת הסמארטפון.

היתה תקופה שאי אפשר היה להתחמק משקפים כאלה, עם או בלי קשר לנושא – בין אם ההרצאה עסקה בטכנולוגיה, חדשנות, שיווק, ניהול – צץ הלוגו של החברות האלה. חשבתי שהתקופה הזו הסתיימה, אבל לפני כחודשיים שוב פגשתי שקף כזה, בכנס של הענף הביטוח, במצגת על חדשנות בתחום הפיננסים.

חברת Uber הוקמה בשנת 2009 והאתר של Airbnb עלה לאוויר ב-2008. עשר שנים בעידן הנוכחי הם יותר ממאה בעידן הקודם, ולכן גם מי שנדרש להופיע בכנס או להציג מצגת בפורום כלשהו, חייב להתאים את עצמו לקצב הנוכחי.

אותה סכנה קיימת גם בבדיחות. ממליצים לספר בדיחות, כדי לעורר את הקהל, אבל כבר נתקלתי במנהלים שנתקעו עם אותה בדיחה וסיפרו אותה שוב ושוב. הם לא לוקחים בחשבון שגם חלק מקהל השומעים שלהם הוא קהל חוזר.

המשמעות היא צורך גובר לרענן את הדוגמאות והסיפורים. להופיע בכנס על חדשנות ולהזכיר שוב מה קרה לקודאק, יכול להיראות כמו הדבר הכי רחוק מחדשנות. לכן, חידוש וריענון מאגר הסיפורים והדוגמאות הכרחי כדי לשפר את התקשורת ואת היכולת להעביר מסרים.

כאשר מדברים על שיפור יכולת ההקשבה, זה כולל שני דברים מרכזיים: היכולת לזהות ולהבין מה סיפור ומה לא סיפור, וגם היכולת לשאול את השאלות הנכונות שיובילו את בני השיח שלנו לספר לנו סיפורים שנוכל לעשות בהם שימוש. הזכרתי בעבר את המיומנות הזו, ואיך ניתן לתרגל אותה. לדוגמה, ללמוד לשאול שאלות שיובילו את בני השיח שלנו לספר לנו סיפורים – בעיקר שאלות של “מתי?” ו”איפה?”, שמחזירות אותם לרגע מסוים בעבר.

פעולה חשובה נוספת שמומלץ לבצע היא תיוג הסיפורים לפי נושאים. כאשר משתמשים באפליקציות לשמירת טקסטים, קבצים, מסמכים וכו’, כדאי להשתמש באופציית התיוג, וכך ניתן לחזור לדוגמאות בזמן המתאים. זקוקים לסיפור בנושא חדשנות? תוכלו לשחזר במהירות את הסיפור ששמרתם. העיקר שלא תיאלצו לחזור בפעם המי-יודע-כמה לשקף על הנפילה של קודאק.