המחשה פשוטה שעושה את העבודה

בשבוע שעבר ביקרתי בסופיה, בירת בולגריה. כמו במספר ערים אחרות באירופה, גם בסופיה מציעה לשכת התיירות המקומית, למי שרוצה להכיר את האתרים המרכזיים בעיר, סיור רגלי ללא תשלום. אז הצטרפתי לסיור כזה שנמשך כשעתיים.

המדריך הטיב לספר על ההיסטוריה הבולגרית, אבל כאשר הגיע לפרק של מלחמת העצמאות הבולגרית, בסוף המאה ה-19, הוא עשה עוד דבר מעניין. הבולגרים השתחררו אז מ-500 שנות שלטון עות’מאני, ותחת הלחץ הרוסי מונה אלכסנדר בטנברג לנסיך בולגריה. אבל בטנברג הודח כעבור זמן קצר, בשנת 1886, בהפיכה צבאית, ובולגריה היתה זקוקה למלך חדש. מה עושים?

בשלב הזה שאל המדריך את המשתתפים מי דובר גרמנית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, הציב מספר מתנדבים בשורה וסיפר כי לאחר הדחת בטנברג יצאה משלחת מהפרלמנט הבולגרי במסע ברחבי אירופה לחפש אציל ממשפחת מלוכה מיוחסת, כדי שיסכים להיות מלך. “האם תרצה להיות מלך בולגריה”, שאל המדריך כל אחד בתורו, והם ענו בשפתם: “כן כמובן”.

 למי שמתעניין בהיסטוריה הבולגרית, אז במהלך המסע הזה, שנראה כיום כמו פרק בתוכנית ריאליטי, הוכרז פרדיננד לבית סקסה-קובורג-גותה, דוכסות גרמנית קטנה, כנסיך פרדיננד הראשון.

זו דוגמה טובה לכוח של המחשה בהעברת מידע ומסרים. על החשיבות של המחשה אין צורך להרחיב. היא מסייעת לנו ליצור תמונה טובה יותר במוחנו, וכך גם לזכור הרבה יותר טוב את המסר.

היופי במצגת המאולתרת של המדריך הבולגרי היה בפשטות של ההמחשה, וזה רלוונטי גם לעולם העסקי. כאשר חושבים על המחשה, אין צורך במצגת מורכבת עם פעלולים טכניים. במקרים רבים הפשטות היא שעושה את העבודה.

דוגמה טובה לכך היא הופעתו של היועץ והמרצה הידוע סיימון סינק בכנס ATD בדנוור בשנה שעברה, כפי שסיפר עליה עמיתי מארק שנק שנכח בכנס. “לפני שלושה שבועות הופעתי בכנס בלאס וגאס והתמקמתי במלון ארבע העונות”, פתח סינק וסיפר על נח, הבריסטה שעבד במלון. “נח הוא בחור נהדר, שעשה קפה מצוין, התחבר לאנשים, חלקם אפילו הכיר בשמם. אנשים עמדו בתור לסיבוב נוסף של קפה רק כדי לדבר איתו”.

סינק סיפר ששאל את נח מה הוא אוהב בעבודה במלון ארבע העונות, ונח הסביר כי המנהלים במלון כל הזמן דואגים לו. “כאשר אני עסוק, תמיד שואלים אותי אם אפשר לעזור לי בהקצפת החלב ובדברים נוספים”.

כדי לפרנס את משפחתו, נח עובד כבריסטה גם בסיזרס פאלאס, אבל שם לדבריו היחס שונה לגמרי. “אם מנהל שם לב אליך, זה רק בגלל שעשית משהו רע. אני מוריד את הראש, משתדל לעשות קפה נהדר ולא מדבר עם הלקוחות”.

בשלב הזה פנה סינק לפליפ צ’ארט מאחוריו וצייר עיגול. בתוך העיגול כתב “ביטחון” ומחוץ לעיגול כתב “פחד”, ואז פנה לקהל ושאל: “מהי הסביבה שהמנהלים שלכם מייצרים בארגון? אם העובדים שלכם מרגישים בטוחים, יש סיכוי גדול שהארגון שלכם מעניק שירות נהדר. ואם העובדים חשים פחד, יש סיכוי גדול שאיכות השירות של הארגון שלכם היא מתחת לרמה המקובלת וקרוב לוודאי שהלקוחות שלכם הולכים למקומות אחרים”.

בערב, כאשר מארק שאל משתתפים בכנס מה הם זוכרים הכי טוב מכל ההרצאות, רובם ציינו את הסיפור של נח. אחרי סיימון סינק עלו לבמה מרצים עם מצגות מרהיבות, ואת רובן הקהל שכח. סיפור אישי שמחובר למסר עסקי, עם המחשה של עיגול ושתי מילים, הרבה יותר קל לזכור.