למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים? למה הקמנו את החברה? למה העולם חייב להכיר אותנו? אלה השאלות החשובות שכל סטארט-אפ צריך לשאול את עצמו. את התשובות בונים באמצעות סיפורים שישפרו את היכולת לגייס משקיעים ולקוחות
אחד האתגרים שאיתם מתמודדים ארגונים הוא איך לפתח את הסיפור שלהם ואיך לגרום לו להתפשט ולהידבק. כל בעל עסק, בכל גודל ובכל תחום, צריך לשאול את עצמו איך לחבר את הסיפור של העסק שלו, אבל המשימה הזו חשובה במיוחד בחברות סטארט-אפ, שמטבען שואפות להציג מסרים של חדשנות ופריצת דרך. המשימה של כל יזם היא לספר את הסיפור שיגרום למשקיעים, ובשלב השני גם ללקוחות, לבחור בסטארט-אפ שלו ולהעדיף אותו על פני חברות אחרת.
באופן טבעי, יזמים מונעים על ידי תשוקה אמיתית להצליח. השאלה היא איך מתרגמים את התשוקה הזו לסיפור שיצליח להדביק אחרים. אלפי סטארט-אפים נפתחים ונסגרים מסיבות שונות, וברור שהמצליחים זקוקים ליותר מאשר סיפור טוב. אבל הסיכוי להצליח בלי סיפור טוב הוא די קלוש, בדרך כלל מקרי.
איך מתחילים? אחת הטעויות שעושים סטארט-אפים היא לדלג על השלב הכי חשוב בסיפור שלהם, שלב ה"למה" – למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים. למה הקמנו את החברה, למה העולם חייב להכיר אותנו.
היועץ והמרצה סיימון סינק בנה את הקריירה המזהירה שלו על העיקרון של "להתחיל עם 'למה'". ההרצאה שלו בנושא הזה נחשבת לאחת הנצפות ביותר, והתזה של סינק, למי שלא מכיר: אנשים לא קונים את מה שאתם מייצרים, הם קונים את ה"סיבה" שאתם מייצרים. שאלת ה"למה" מתייחסת לתכלית הארגונית: במה הארגון מאמין ומדוע הוא קיים.
סינק טען, תוך שימוש בדוגמה של אפל ובדוגמאות אחרות, שחברות שהצליחו התמקדו בראש ובראשונה בסיבה לקיומן, ורק לאחר מכן תרגמו את זה לפעילות עסקית, לתכניות עבודה ולמוצרים. מאוחר יותר העיד כי מה שהפך את התיזה שלו לתיאוריה מבוססת היה כאשר גילה, בעקבות מפגש עם חוקרים אחרים, שהחלק הפנימי של המוח שלנו, המוח הלימבי, הוא זה שמניע את האדם לפעולה מבפנים, על סמך התגובות הרגשיות שלנו. החלק הזה מקביל לאזור ה"למה" בתיאוריה שלו. כלומר, תהליך קבלת ההחלטות שלנו דומה באופן סכמטי למבנה המוח.
אז איך יוצרים את הסיפור של הסטארט-אפ? תנסו להיזכר בחוויות אישיות. זה יכול להיות למשל סיפור על רגע "הארה" מסוים שבו עלה רעיון לפתרון בעיה כלשהי, וממנו התגלגלה הקמת חברה. תזכרו שאנשים עושים עסקים עם אנשים ולא עם הסטארט-אפ שלכם, ולכן לחוויות האישיות שלכם יש חשיבות רבה.
המלצה נוספת היא לחשוב על הסיפור הזה לפני שבונים את אסטרטגיית הנוכחות של הסטארט-אפ ברשתות החברתיות ובערוצי תקשורת אחרים, כי המסרים שעולים מהסיפור הם נדבך חשוב בכל הפעילות התקשורתית. בניית הסיפור הראשוני עשויה להוביל גם למסקנות באיזה ערוצים תקשורתיים כדאי לבחור. האם בשלב הזה צריך או לא צריך אתר, חשבון פייסבוק, אינסטגרם וכו'.
טעות נפוצה של סטארט-אפים היא נטייה להתרכז בפתרונות שלהם ולספר אותם בפרטי פרטים. במקום לדבר על עצמכם ולספר על הפתרונות מזווית הראייה שלכם, בחרו סיפור שיסופר מנקודת מבטו את הלקוח הפוטנציאלי – דוגמה איך הפתרון יכול לעזור לו.
טעות אחרת היא להתרכז יותר מדי בצבעים ובלוגו. זה חשוב, אבל קודם כל תבנו את סיפור ה"למה". ייתכן שהסיפור ייתן לכם השראה ללוגו ולצבעים.
נעים להכיר - אודי נחשון
אני מאמן, יועץ ומרצה – מתמחה בשיפור היכולת של מנהלים להתחבר, להשפיע, לתקשר הצלחות ולהוביל אסטרטגיה ושינוי, באמצעות שימוש ב-Storytelling.
אני שותף בחברה הבינלאומית Anecdote, שהכשירה עד כה אלפי מנהלים ברחבי העולם להנהיג בעזרת Storytelling.
הבלוג "מנהלים עם Storytelling" נועד להעשיר ולשתף מידע וידע בתחום הזה, ואשמח לענות על כל שאלה.
ליצירת קשר: