כמה פעמים הסבירו לכם על מקדם ההדבקה של נגיף הקורונה – גדול מ-1 או קטן מ-1, ואולי הבנתם את החשבון אבל לא את המשמעות. ספר חדש של מחבר רבי המכר צ'יפ הית' מתמודד עם האתגר הזה
כמה פעמים שמעתם במהלך שיחה, כאשר מתחילים להשתמש בנתונים ומספרים, מישהו אומר: "אני מעצב/פסיכולוג/עורך דין… אני לא איש של מספרים". ואם אתם לכאורה אנשים של מספרים, נניח אנליסט, מנהל כספים, מהנדס, יזם בתחומי הטכנולוגיה – לא תתקשו לשחזר את הסיטואציה שבה אתם מציגים מצגת עמוסה בנתונים, עם אינפו-גרפיקה מדהימה ועוד טריקים עיצוביים, אבל בשלב מסוים מרגישים שהגזמתם עם כמות המספרים במצגת ואיבדתם את הקהל. התוצאה: אנשים מהסוג הראשון מפתחים פחד ממספרים, ואנשים מהסוג השני לא מסוגלים לתקשר מספרים בצורה ברורה.
צ'יפ הית' הוא פרופסור בבית הספר למנהל עסקים בסטנפורד, מומחה לאסטרטגיה והתנהגות ארגונית. הוא שותף, יחד עם אחיו דן הית', לרבי-מכר מוכרים מאוד, ביניהם "ככה זה נדבק", על התכונות שדרושות כדי לגרום לרעיונות להידבק, ו"סוויץ'", שבו הם ניתחו מדוע קשה לנו לעשות שינויים בעבודה ובחיים הפרטיים (שניהם תורגמו לעברית).
הספרים של האחים הית' עשירים בסיפורים ודוגמאות, ולכן תמיד מסקרנים ושימושיים למי שחובב (כמוני) הטמעה של תקשורת מבוססת סיפורים בארגונים.
בשבוע שעבר פורסם ספרו החדש של צ'יפ הית' (Making Numbers Count""), הפעם יחד עם העיתונאית קרלה סטאר, וזו היתה סיבה מספיק טובה להוריד אותו לקינדל. הדוגמאות שאציג כאן הן מהפרקים הראשונים, ועם התקדמות הקריאה מניח שאחזור לצטט מהספר הזה.
הית' וסטאר מציינים כי יצאו למשימה לעזור לנו להבין טוב יותר מספרים. הנחת היסוד של הספר היא שאנחנו מאבדים מידע, אם אנחנו לא מצליחים לתרגם מספרים לחוויות אנושיות אינסטינקטיביות. חוסר היכולת לבצע תרגום כזה משפיע, לדעתם, על היכולת שלנו להתמודד עם אתגרים מרכזיים של האנושות, כמו הפסקת העוני ומלחמה במחלות, אבל גם עם משימות יום-יומית הרבה יותר פשוטות.
הנה דוגמה שקרלה סטאר זוכרת מבית הספר, והעובדה שהיא זוכרת אותה מלמדת על החשיבות של תרגום מספרים לחוויה אישית:
97.5% מהמים בכדור הארץ הם מלוחים. מתוך 2.5% מהמים הנותרים, 99% לכודים בקרחונים ושדות שלגים, כך שרק 0.025% מהמים בעולם ראויים לשתייה על ידי בני אדם ובעלי חיים.
האם אפשר לזכור את המספרים האלה? סביר שלא. אז עכשיו דמיינו כד עם גלון מים ולידו שלוש קוביות קרח. המים בכד הם מלוחים, וקוביות הקרח מכילות את המים היחידים שראויים לשתייה, אבל אנשים יכולים לקבל מים לשתייה רק מהטיפות שנופלות מקוביות הקרח.
ההבדל בין שתי הגרסאות ברור. מי שמפחד ממספרים ילך לאיבוד כבר ברגע שיראה משפט עם שלושה סימני אחוזים. הרבה יותר קל לזכור את הדוגמה עם הכד וקוביות הקרח.
דוגמה אחרת:
הר הגעש הכי גדול במערכת השמש הוא אולימפוס מונס שנמצא על מאדים. שטחו 300 אלף קמ"ר וגובהו 22 ק"מ.
ואפשר להציג זאת כך: הר הגעש הגדול ביותר במערכת השמש, אולימפוס מונס שנמצא במאדים, מכסה שטח בגודל של מדינת אריזונה או איטליה. הוא כל כך גבוה, שאם תנסו לטוס מעליו בטיסה בינלאומית רגילה, המטוס יתרסק כבר באמצע המדרון.
הית' וסטאר מציינים, כי לכאורה ניתן לתת מושג לגובהו גם אם משתמשים בדוגמה של "גבוה יותר מכפול מהגובה של הר האוורסט", אבל מה המשמעות של האוורסט לרובנו? רק קראנו עליו, ונדיר לפגוש מישהו שראה אותו במציאות. לעומת זאת, להיות בטיסה בינלאומית זה משהו שכל אחד מאיתנו חווה, וממחיש טוב יותר את הגובה העצום של אולימפוס מונס.
לדבריהם, אחד הכלים להבין מספרים הוא לתת דוגמאות שמציגות "אחד" – אדם אחד, משחק אחד, עסקה אחת, כיתה אחת וכד'. אפשר לומר, לדוגמה, שכוכב הכדורסל האמריקאי לברון ג'יימס קלע ב-18 שנות הקריירה שלו 35,000 נקודות, ואפשר לומר שהוא קלע בממוצע 27 נקודות למשחק. מה נותן מושג טוב יותר על גדולתו? אנחנו נמשכים בדרך כלל למספרים הגדולים, אבל ספק אם נבין, האם 35 אלף נקודות במהלך קריירה זה יוצא דופן או לא. לעומת זאת, גם אנשים שאינם מומחים בכדורסל יודעים ש-27 נקודות בממוצע במשחק לאורך קריירה ארוכה אלה כישורי קליעה מצוינים.
דוגמה אחרת: אפשרות אחת היא לומר שבארצות הברית יש בידי אזרחים 400 מיליון כלי נשק. אפשרות אחרת היא לומר שבארצות הברית יש 330 מיליון אזרחים ויותר מ-400 מיליון כלי נשק, או: בארצות הברית יש מספיק כלי נשק לכל גבר, אישה וילד, כך שגם אם נחלק לכל אחד מהם כלי נשק, עדיין יישארו לנו עוד 70 מיליון נשקים פנויים… כלומר, במקום לדבר על "הרבה כלי נשק באמריקה", מדברים על "אנשים עם כלי נשק באמריקה", וכל אחד יכול לדמיין שכל אמריקאי – גבר, אישה, ילד ואפילו תינוק – מחזיק ביד כלי נשק, ועדיין נשאר עודף של 70 מיליון כלי נשק שלא חילקנו.
תרגיל דומה אפשר לעשות עם נתון כלכלי כמו החוב הלאומי. החוב הלאומי של ארצות הברית הוא 27 טריליון דולר. אפשר להציג את זה כך: החוב הלאומי הוא 27 טריליון דולר, 82 אלף דולר לכל אזרח. פתאום זה נראה אחרת. 82 אלף דולר זה סכום שרוב האמריקאים יכולים לחבר למימון שגייסו לקניית בית, ללימודים, להקמת עסק חדש. אז כל אמריקאי יכול לחשוב באותם מונחים על החוב הלאומי ועל הדברים הטובים שהוא יכול לממן עבורו.
נעים להכיר - אודי נחשון
אני מאמן, יועץ ומרצה – מתמחה בשיפור היכולת של מנהלים ויזמים להתחבר, להשפיע, לגרום למסרים להידבק ולהוביל אסטרטגיה ושינוי, באמצעות שימוש בכלים של סטוריטלינג.
החיבור בין סיפורים אישיים לבין מסרים עסקיים וארגוניים הוא אחד הכלים היעילים ביותר בפעילות היום-יומית מול עובדים, לקוחות ומחזיקי עניין אחרים – במטרה להזניק ארגונים ומיזמים ולפתור בעיות ניהוליות.
אני שותף בחברה הבינלאומית Anecdote, שהכשירה עד כה אלפי מנהלים ברחבי העולם להנהיג, להשפיע ולהוביל שינוי בעזרת תקשורת שמבוססת על סיפורים.
הבלוג "מנהלים עם Storytelling" נועד להעשיר ולשתף מידע וידע בתחום הזה, ואשמח לענות על כל שאלה. בעמוד סדנאות תוכלו לראות פרטים על מגוון תוכניות הכשרה.
ליצירת קשר: