מנהלים בכירים בעולם ממליצים לשריין בלו"ז השבועי שעות שמוקדשות רק לחשיבה. על מה חושבים? למשל, אפשר לקחת רשימת שאלות שיכולה לעורר סיפורים שיש להם משמעות בעולם העבודה, למצוא את הסיפורים האלה ולהפוך אותם לכלי עבודה
מה היה קורה אם מנכ"ל החברה שלכם היה מודיע יום אחד על נוהל חדש: מעתה, כל המנהלים הבכירים בחברה חייבים לחשוב 5 שעות בשבוע. חלק מכם היה חושב שהשתבש אצלו משהו… על מה חושבים? איך הופכים את זה לחלק מהלו"ז?
שעות חשיבה כחלק משגרת הניהול הפכו בשנים האחרונות לאחד הטיפים החביבים על מנהיגים עסקיים – טיפ שמופיע בתדירות גבוהה בטורי המלצות איך לנהל טוב יותר. וורן באפט היה אחד הראשונים שהעיד על כך, כאשר סיפר שהוא מקדיש את רוב יום העבודה שלו לקריאה ולחשיבה – זאת בניגוד ללו"ז הממוצע של מנהלים בכירים, שמורכב ברובו מסדרה אין-סופית של פגישות.
גם מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, ידוע בחיבתו לחשיבה (וכמו באפט גם לקריאה), ג'ף ויינר, מנכ"ל לינקדאין, מקדיש שעתיים ביום לחשיבה, וטים ארמסטרונג, המנכ"ל לשעבר של AOL, אימץ את ההמלצה והפך אותה להוראה פנים-ארגונית: הוא ציווה על מנהליו הבכירים להקדיש 10% מזמן העבודה שלהם רק לחשיבה, כלומר לפחות ארבע שעות בשבוע.
כמו כל ההמלצות איך להיות מנהל מוצלח, כמובן שגם הקצאת זמן לחשיבה לא תהפוך כל אחד לוורן באפט או ביל גייטס, אבל כדי לנצל את רעיון החשיבה בצורה אפקטיבית, ההמלצה היא על שלושה דברים בסיסיים: קודם כל, אכן סוגרים את הזמן הזה ביומן, ויש כאלה שממליצים לרכז את כל שעות החשיבה השבועית ליום העבודה הראשון בשבוע. המלצה שנייה היא לא לעשות את זה במשרד או בסביבתו הקרובה, והשלישית – לשרבט רעיונות שעולים בראש. זו לא צריכה להיות כתיבה מסודרת. כל דבר ויזואלי שיכול לעזור לכם יעשה את העבודה.
אם אתם מחפשים, לצד חשיבה אסוציאטיבית, תרגיל מעניין שניתן להפיק ממנו תועלת, אני ממליץ על ניצול חלק מזמן החשיבה לבנייה של בנק סיפורים, אשר יכולים לשמש אתכם בפעילות הניהולית והעסקית.
איך עושים את זה? בונים סדרה של שאלות בנושאים שונים, שכל אחת מהן יכולה לעורר אצלכם סיפור בעל משמעות רלוונטית לעולם העסקי. לדוגמה:
האם היית עד פעם למצב שבו מישהו ללא סמכות פורמלית הניע אנשים אחרים וגרם להם לנקוט בפעולה?
מתי ראית מנהל בכיר נוקט במהלך נועז ומצליח, כנגד כל הסיכויים?
האם ראית פעם מישהו שהתעקש לעשות הכל "לפי הספר"? מתי זה עבד ומתי זה השתבש לחלוטין?
האם קרה פעם שעבדת יחד עם מישהו על פרויקט מסוים, ובסיום העבודה אמרת לעצמך: זה היה יכול להיות טוב יותר אם הייתי עושה את זה לבד. מה גרם להרגשה הזו?
האם חוללת פעם תהליך של שיפור שבאמת חסך זמן ומאמץ?
האם קרה פעם שהנסיבות אילצו אותך להפיק עבודה ברמה נמוכה?
מתי אסטרטגיה עבדה באופן טוב יותר מהצפוי? מה היה הדבר המפתיע?
מתי קרה שהחלטת לנטוש אסטרטגיה?
תחשוב על דוגמה שבה הופתעת מהחשיבות של גיוון. מה קרה?
תחשוב על דוגמה לסיטואציה שבה לקחת סיכון ביצירת קשר שלא היית בטוח שיצליח. מה קרה?
כל אחת מהשאלות האלה, ועוד רבות אחרות שניתן לחשוב עליהן, יכולה לעורר סיפור בעל משמעות. באחת משעות החשיבה השבועיות, תחשבו על דוגמאות שקרו לכם על סמך שאלות כאלה, תבנו מהן סיפור קצר, דקה עד שלוש דקות, ספרו תחילה לחברים קרובים, לטשו, הורידו פרטים מיותרים – ויש לכם דוגמה מצוינת לפגישת צוות, ראיון, שיחת מכירה, מצגת ועוד.
השאלות הנ"ל מופיעות, בחלוקה לפי נושאים, בספרון מיוחד של חברת Anecdote, ומי שרוצה לקבל גרסה דיגיטלית שלו, מוזמן לפנות אליי.
נעים להכיר - אודי נחשון
אני מאמן, יועץ ומרצה – מתמחה בשיפור היכולת של מנהלים להתחבר, להשפיע, לתקשר הצלחות ולהוביל אסטרטגיה ושינוי, באמצעות שימוש ב-Storytelling.
החיבור בין סיפורים אישיים לבין מסרים עסקיים וארגוניים הוא אחד הכלים הניהוליים היעילים ביותר בפעילות היום-יומית מול עובדים, לקוחות ומחזיקי עניין אחרים – במטרה לקדם עסקים וארגונים ולפתור בעיות ניהוליות.
אני שותף בחברה הבינלאומית Anecdote, שהכשירה עד כה אלפי מנהלים ברחבי העולם להנהיג בעזרת Storytelling.
הבלוג "מנהלים עם Storytelling" נועד להעשיר ולשתף מידע וידע בתחום הזה, ואשמח לענות על כל שאלה.
ליצירת קשר: